ט"ו באב-יום האהבה?

אני רק אניח את זה פה
www.yeshiva.org.il/ask/74809

עכשיו הסתבכתי..

בקטע הזה אני מאוד מתחברת לגישה של קוקאי..
בלי פרשנים, בלי גוגל, ישר למקור.
מה גם שמלכתחילה לדעתי התשובה שהרב ההוא השיב מאוד מסולפת , ומתחילה בסוג של המלצה לא להכנס לוויכוח מלכתחילה (מעניין למה.. )
יתר התשובה לוקה בחסר מבחינת הפירוט שלה וסימוכין ברורים.. הוא גם לא עונה על כלום בעצם.. זה שבסופו של דבר נמצא היתר לנדר זה יפה מאוד.. אבל זה לא אומר שלא התבצעו חטיפות כפי שכתוב.
החג הזה היה קיים מלכתחילה, הוא היה יום של שידוכים בו הבנות היו יוצאות לחולל בכרמים והגברים היו מגיעים להתרשם ולבחור להם מיועדת.. היום הזה היה קיים כדי לעודד נישואים חוץ שבטיים .
(אגב, מה שהרב ההוא התעצל לצוטט אני אצוטט מהברייתא.. הנשים היו שרות : שא נא עיניך, בחור, וראה מה את בורר לך; אל תתן עיניך בנוי – תן עיניך במשפחה.. שכן כמו שציינתי זה היה חג שמלכתחילה מטרתו היתה לצורך שידוכין) והפרשנים עצמם מייחסים את היום הזה כטו באב..
וביום זה הורו לשבט בנימין להגיע ולחטוף להם נשים.. שוב.. כתוב שחור על גבי לבן..
אז יפה מאוד שהוא מנסה לומר שזה היה בהסכמה אבל זו כבר פרשנות בלי סימוכין.
בכתובים לא רק שהורו להם לחטוף את הנשים, יתרה מזו זקני העם עוד ניסחו תשובה מוכנה מראש להשיב עמה למשפחות של הנחטפות שמן הסתם יגיעו לזעום.
אז אפשר להפליג עם הדמיון של הפרשנים.. ואפשר לקרוא את המקור המאוד ברור (ספר שופטים ,סוף פרק כא)

יט וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג-יְהוָה בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה, אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית-אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, לִמְסִלָּה, הָעֹלָה מִבֵּית-אֵל שְׁכֶמָה--וּמִנֶּגֶב, לִלְבוֹנָה. כ ויצו (וַיְצַוּוּ), אֶת-בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר: לְכוּ, וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. כא וּרְאִיתֶם, וְהִנֵּה אִם-יֵצְאוּ בְנוֹת-שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן-הַכְּרָמִים, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ; וַהֲלַכְתֶּם, אֶרֶץ בִּנְיָמִן. כב וְהָיָה כִּי-יָבֹאוּ אֲבוֹתָם אוֹ אֲחֵיהֶם לרוב (לָרִיב) אֵלֵינוּ, וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אוֹתָם--כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתּוֹ, בַּמִּלְחָמָה: כִּי לֹא אַתֶּם נְתַתֶּם לָהֶם, כָּעֵת תֶּאְשָׁמוּ. {ס} כג וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, בְּנֵי בִנְיָמִן, וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם, מִן-הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ; וַיֵּלְכוּ, וַיָּשׁוּבוּ אֶל-נַחֲלָתָם, וַיִּבְנוּ אֶת-הֶעָרִים, וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם

בקיצור, לא הכל צריך לנסות לצבוע בורוד ונצנצים.. תקופת התנך היתה תקופה אחרת עם נורמות שונות מהיום ומעמד שונה לנשים .
ההסדר הזה שנועד להציל את שבט בנימין בא על חשבון אותן נשים.. ולא צריך להפוך את זה בכח ולנסות להציג את זה אחרת ממה שכתוב בצורה כה ברורה.

סאקי אהובה.
איזה כיף לקרוא אותך.
תודה על הסיפור המעניין. במקרה היום סיפרו לי אותו, גם אני מעולם לא ידעתי את מקורו של יום זה עד היום, ובסיפורך חידשת עוד דברים..
המרצה של אחד הקורסים סיפר את זה בקצרה, הוא גם הסביר שהם לבשו בגדים לבנים כי זה היה הבגדים הכי פשוטים שלהם בתקופה ההיא, ז"א הנשים הוצגו בפשטותן.

תודה (-:
ובכל זאת, בשנת 2018, טו באב שמח.

"בקטע הזה אני מאוד מתחברת לגישה של קוקאי..
בלי פרשנים, בלי גוגל, ישר למקור."

"והפרשנים עצמם מייחסים את היום הזה כטו באב"

לא הכל צריך לנסות לצבוע בורוד ונצנצים, אבל גם לא צריך בכח לצבוע הכל בשחור. הרי הנה, כאן בפוסט השני כבר כתבת בעצמך (ועל כך אני מברך), שהיום הזה נחשב ליום של שידוכין עוד הרבה לפני מקרה פילגש בגבעה ומה שקרה בעקבותיו. אז למה להתייחס אל חטיפת המחוללות בכרמים כחזות הכל, תוך התעלמות (לא עקבית, כפי שהראיתי) מפירוש חכמי המשנה?

פרצפון..

לא ציינתי בשום שלב שהחג נקבע לצורך החטיפות ובטח שלא רמזתי שבגלל החטיפות חוגגים.
כתבתי שביצעו שימוש בחג שידוכין שכבר היה קיים בישראל מימים ימימה.
והסיפור הזה של החטיפות נכרך אליו והופך אותו למשהו אחר ופוגם בטעמו וראוי לדעת זאת.

והסיבה שציינתי שהגמרא מפרשת יום זה כטו באב היא לא מטעמי זגזגנות(שכן גם היסטוריונים מסכימים עם התיארוך של טו באב, שכן הבנות יצאו לחולל בכרמים בעת הבציר שהוא בעונת הקיץ) אלא כדי לענות לתשובה של אותו רב בשפתו ולהפריך את טיעוניו תוך שימוש בכליו שלו..
שכן אם הוא משתמש בגמרא כאסמכתא, אז עד הסוף ולא רק מתי שזה מתאים לגישתו..
הגמרא הרי מציינת שיש שישה טעמים בגינן יום טו באב נחשב ליום טוב לישראל..
יום שכלו בו מתי מדבר,יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה,יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל,יום שפסקו לכרות עצים למערכה,יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהוצבו בדרך לירושלים,יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה.

היום בו הותרו השבטים לבוא זה בזה, זהו בדיוק החג בשילה בו יצאו הבנות לחולל בכרמים לצורך שידוכים עם בני שבטים אחרים(ואחסוך את החפירה לטעם של החג הזה) -אז סיכמנו שאם הרב מצוטט מהגמרא זה אומר שהוא עצמו גם מסכים בזאת שיום זה הוא לא אחר מטו באב.. **אותו היום שלגביו הוסכם עם שבט בנימין שהם יגיעו ויחטפו להם מן הנשים.**
ואני משערת שכבר שמת לב בשלב זה שהרב בתשובתו מתעלם באלגנטיות מהטעם הזה ומזכיר רק את הטעם הבא -היום בו הותר שבט בנימין לבוא בקהל.. למרות שזה כתוב ממש באותו מקום בבא בתרא..
לכן כתבתי שתשובתו מסולפת.. הוא מנווט את הכלים שלו (הגמרא במקרה הזה) כך שיתאימו לתשובותו ולא להיפך , למרות שהוא אמור להיות נאמן למקור..
וזאת אחת הסיבות שכתבתי שאני מתחברת לדבריו של קוקאי לגבי ההזמנה לנסות להבין לבד את הדברים ולא לקחת כל תשובה של רב/חכם /פרשן/ גוגל כאקסיומה.

כך.. לאחר שביססתי תשובתי באמצעות הכלים של אותו רב שהשיב והוכחתי צדקתי , ניתן לראות שאני לא מנסה להשחיר כלום..אלא רק מבקשת שלא ינסו לערבב אותי ואחרים עם תשובות שבורות..

ודבר אחרון.. בחזרה לכתובים.. בתחילת הסיפור כתוב שביום ההוא אין מלך בישראל.. והמשפט שחותם את הסיפור הוא בימים ההם אין מלך בישראל , איש הטוב בעיניו יעשה.. אני חושבת שיש כאן מעין ביקורת , ונסיון לתת הסבר למצב הכאוטי שהיה שרוי אז ולמידות המוסר המעורערות בהעדר הנהגה והיא תקפה למעשה הנורא וגם לפשרה המפוקפקת.

זהו, אני הייתי סאקורה וסיימתי לאכול תראש.
סופש נעים