עד לצאט הנשמה

איך צאט בתקופה הנוכחית שורד לאור ריבוי אפליקציות המסרים המידיים וקץ הסבלנות האינטרנטית לכדי דקה-דקה וחצי?

ניתן היה לחשוב שצאט במתכונתו הישנה (כולל מצלמות) דינו היה להיכחד מהעולם.
האם משהו השתנה בשיח הוירטואלי לאורך השנים או שאלו אותם גולשים מפעם (מה שנהוג לכנות בעגה הפוליטית ה'BASE) שלא מוכנים ולא רוצים להסתגל לתקשורת החדשה, השטוחה, התמציתית והמיידית?!

לכאורה, יש משהו מאד חושפני ב'צאט מצלמות', אולם בחינה יותר מעמיקה של היצור הלא ברור הזה, מעלה כי דוקא המסתורין והרצון להישאר חבוי ובעל שליטה על כמות החשיפה שלך אל מול המתכתבים איתך - הוא מוקד העניין ואולי המשיכה של גולשים למדיום הזה.
(וכמה רומנטי ופרוזאי יכול להיות אותו מלהטט במילים ארכאי עד שערוותו הפחות זוהרת נחשפת...)
ואיך בשנת 2018 עדיין דור החחחח ובוקר טוב של פעם בועט וקיים?!

האם עדיין צאט יכול להווה כר פורה להתאהבויות סוערות וסוחפות, או שהציניות שהשתלטה על כל רגב ושעל - נכנסה גם כאן והדבר צפוי לכשלון ידוע מראש?!

ואם למטרות סקס הוא - נראה שזהו תהליך לא מתגמל במיוחד אל מול הדרכים הרבות האחרות והקצרות יותר כיום להשיג זיון מהיר.

ואולי, זהו רק שריד פאתטי של אנשים צמאים למשהו שהמדיומים האחרים מתקשים להפיק עבורם?!
אדם מן השורה שהיה נכנס לצאט היה עלול לקבל בנקל רושם של אנשים נבערים, דעות חשוכות, סקסיזם בוטה ותחושה עזה של שנאת האחר ורצון בדם. ועדיין, אותם האנשים באים, נשארים ולא עוזבים. מה ממכר כל כך?
אולי בתוך כל אחד חבוי סדיסט קטן שנהנה לדגדג את בלוטות ההנאה מעליבותו של האחר..

לסיכום,
פיתה עם קצפת וזעתר בליווי סופרדרינק כחול - זה ה ד ב ר .

איך בפוסט אחד הוכחת לכולם מה שטענתי לא פעם, ובפוסט השני שמת גז והשארת לכולנו אבק , גם לי , מודה.
ובאשר לצט..
להבדיל מאפליקציות מסרים אחרות הצט הוא דינמי חי ובועט 24/7 תמיד יש הפתעות , אנשים חדשים , שדרנים חדשים , ותקווה שאולי נמצא איזה יהלום בוסרי שמחכה לשפשוף (אחמ..).
מעבר ליצר המציצנות נוצרה קהילה מסוימת שנעים לשבת בה בדיוק כמו כל קבוצה בפייסבוק/וואטצפ.
אני באופן אישי הורגת זמן מכורה פחות ומקווה שתשאר .
תודה על המילים היפות שהוספת לפורום , לאב יו

איזה שנון אתה חצר 3>

אחלה פוסט חצ, מעורר מחשבה.
אני תמיד דימיתי את הצאט - ובמיוחד את החדר הראשי שבו - לסוג של "מדורת השבט", כיכר העיר אם תרצו. מושגים ארכאיים לכאורה, אבל אולי דווקא בגלגולו הנוכחי של העידן הטכנולוגי בו אנו חיים, בו כל אחד ספון בביתו מול האינטרנט או עשרות ערוצי הכבלים או הVOD (כמה שונה הדבר מאותם ימים בהם היה רק ערוץ 1!) ויכול בכל רגע נתון לבחור ולצרוך תוכן בידורי כאוות נפשו ולטעמו - אולי דווקא בתקופה כזו מתעורר אותו צורך אנושי "קדמוני" להתאחד סביב מרחב אחיד ומוגדר (וירטואלי אמנם) עם כמות לא מבוטלת של אנשים.
יש להדרש גם לעניין של נוחות ומיידיות ההתחברות לצאט, ובצאט עצמו אל אנשים אחרים - לעומת הקושי שבתחזוק קשרים, קל וחומר פגישות, עם חבורות של חברי ילדות\לימודים\צבא (להלן "אנשים אמיתיים") בגלל שיגרה תובענית של טיפוח קריירה, טיפול במשפחה, או אפילו סתם מעבר לאיזור מגורים אחר.

נ.ב.
לאחרונה דווח על מחסור חמור, אפילו ברשתות השיווק החרדיות, של סופרדרינק כחול. הריני להרגיע את קהל חובבי המתכונים, שגם המשקה הנקרא 'קריסטל מנטה', הינו בר לוויה ראוי בהחלט למנת הפיתה עם קצפת וזעתר שפרסמתי לפני כמה ימים.

חצ, יאמר לזכותך שגרמת לי לשבור שתיקה עם מה שכתבת ולכתוב את ההודעה הראשונה שלי בפורום.
עם כתיבה רהוטה כשלך הייתי ממליצה לך לשקול הסבת מקצוע ולטפח איזו קריירת כתיבה סוחפת.
אז שאלת,"מי אתם אנשים שגולשים בצ'טים?" קשה יהיה לצייר פרופיל של מצ'וטט פעיל כי כל אחד מאיתנו מביא עימו איכויות ושריטות שונות לפלטפורמה הזו.
אנחנו חיים בעידן שבו האצבע של האנשים כבר שחוקה מלעשות סויפטים בסמארט פון בחיפוש אחר מאטצ'ים כמו בטינדר ואפלקציות דומות.
אנשים התמכרו לריגוש המידיי והצ'ט טיפה החוויר ונהיה קצת אנכרוניסטי לעומת פלטפורמות אחרות שנחשבות טרנדיות יותר.

אבל תקרא לי מיושנת, תקרא לי לא עדכנית. אני חושבת שלצ'ט יש את הקסם שלו. רק בצ'ט אתה יכול למצוא את עצמך מתווכח עם מישהו שעות על נושא כה מהותי כמו גוון פונט. רק בצ'ט אתה יכול להתקמצן על מטבעות וירטואליות ולדמיין שהן יורדות לך מהעו"ש. רק בצ'ט אתה יכול לפגוש אנשים שסביר להניח לא היית פוגש לעולם. כך שלמקום הזה בהחלט יש את הקסם שלו והוא מוציא ממך דברים שלא תמיד ידעת שקיימים בך. אם זה לא היה כך כולנו היינו מתפוגגים למציאות ומשאירים את הניק להעלות אבק בזכרונות של אחרים.


Enjoy the Moment.